מנצור נ' מקימים ומייסדים - סולל בונה בע"מ

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה על סך של 83,295 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעת, כמפורט בתצהירו של התובע. במקור, התביעה הוגשה על סך של 120,310 ₪.

התובע ניהל בכל התקופה הרלוונטית לתביעה עסק של עבודות עפר ותשתית וסיפק ציוד וחומרי בניין לביצוע עבודות עפר. הנתבעת היא חברה ששכרה מהתובע ציוד בין השנים 2005-2003, והחל מחודש ינואר 2005 שכרה מהתובע טרקטור מסוג "בובקט" (להלן "הבובקט") לצורך ביצוע עבודות שונות בפרוייקט מגדלי ב.ס.ר. בבני ברק (להלן "הפרוייקט").

לטענת התובע, הבובקט הושכר החל מיום 1/1/05 ועד לחודש יולי 2005 על בסיס יומי כדי שיעמוד לרשותה של הנתבעת באתר הבניה לפי צרכיה "ללא כל מגבלת שעות עבודה ועל בסיס שכר של 800 ₪ בתוספת מע"מ לכל יום או חלק ממנו" (סע' 5 לכתב התביעה).

התובע טוען כי הנתבעת שילמה לו סכום חלקי בלבד, ולא שילמה את יתרת חובה שהצטבר בגין החודשים ינואר - יולי 2005. על פי כתב התביעה, מדובר ביתרת חוב בסך של 59,844.90 ₪ מיום 1/1/05 ועד ליום 31/7/05, וזאת לאחר ניכוי סך של 24,631 ₪ שבא לידי ביטוי בחשבונית שהונפקה ונמסרה לנתבעת – חשבונית מס' 0090 מיום 1/11/05. בכתב התביעה ישנה התייחסות ליומני העבודה של הנתבעת בחתימתו ובאישורו של מנהל העבודה הראשי מטעם הנתבעת, שמהם עולה כי מדובר ב- 15 ימי השכרה של הבובקט לנתבעת במהלך חודש ינואר 2005, 18 ימי השכרה בפברואר, 22 ימי השכרה במרץ, 14 ימי השכרה באפריל, 9 ימי השכרה במאי, 8 ימי השכרה ביוני ו- 9 ימי השכרה ביולי.

לפי סע' 22 לתצהירו של התובע, סכום החוב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עומד נכון ליום 2/11/05 על סך של 83,295 ₪ (ולא 120,310 ₪ כפי שנטען בכתב התביעה המקורי).

בכתב ההגנה נטען כי במהלך השנים קיבל התובע מהנתבעת סך של 162,608 ₪ כולל מע"מ, ובשנת 2005 בלבד קיבל סך של 31,654 ₪ בתוספת 5,383 ₪ בגין מע"מ, וזאת לאחר אישור שעות העבודה בפועל ובדיקתן, בין השאר על ידי מנהל העבודה מר יבגני פקטורוביץ וגורמים נוספים. עוד נטען כי התובע לא הציג הסכם או מסמך כלשהו על מנת לאשש את טענתו כי קיים חוב שלא שולם, פרט למכתבים "עלומים" שנטען כי נשלחו במהלך השנים 2005 ו- 2006 והנתבעת לא מודעת לקיומם.

כמו כן טענה הנתבעת כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת שיהוי, היות שהוגשה כמעט 7 שנים לאחר קרות האירועים בחוסר תום לב קיצוני ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענת הנתבעת, הצדדים חישבו את המגיע לתובע, והוסכם שהחישוב יהיה לפי "סה"כ שעות עבודה לחלק ל-8 שעות עבודה ליום", ולדוגמה 94.5 שעות במהלך חודש ינואר 2005 בחלוקה ליחידות של 8 שעות הם 11.8 ימי עבודה בלבד, ובהתאם לכך בוצעו התשלומים לתובע. כמו כן נטען כי ביומנים צוין במפורש שעל התובע לנכות מהסכום לתשלום הוצאות בגין מפעיל הבובקט וכן 20 ליטר סולר ליום עבודה (קרי 84 ₪ ליום).

עוד נטען בכתב ההגנה במשך 7 חודשים התובע קיבל כספים לפי חישובי הנתבעת ולא אמר דבר, לאחר מכן שתק כ- 7 שנים ורק אז הגיש את תביעתו.

התובע חזר בתצהיר עדותו הראשית על טענותיו הנ"ל. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של מר גל סלע, יועץ משפטי של הנתבעת, ושל מר יבגני פקטורוביץ, ששימש כמנהל הפרוייקט.

מר יבגני פטקורוביץ התייחס בתצהירו בין היתר לשיטת החישוב שלו לפי הדוחות שנרשמו ביומנים אשר צורפו לתצהירו של התובע. מר פטקורוביץ הצהיר כי ככל הנראה התובע אכן חתם על הסכם עם הנתבעת, אך לא עלה בידי הנתבעת לאתר את ההסכם או את הדוחות הנוגעים לעבודתו של התובע. בסעיף 10 הצהיר מר פטקורוביץ כי אישר את הדוחות ואת התשלומים "על סמך אותן הסכמות". עוד הוצהר כי לרוב, אם לקבלן משנה יש השגות, היה נהוג לפנות למנהל העבודה בזמן אמיתי ולהגיע לפיתרון תוך שיתוף פעולה ובהתבסס על רישומים שבידי הנתבעת. כמו כן הצהיר מר פטקורוביץ כי לא זכור לו שהיו לתובע השגות כלשהן על דרך החישוב.

לגבי שעות החיוב, מר פטקורוביץ הצהיר כי הנתבעת עשתה שימוש בבובקט באופן הבא: 94.5 שעות השכרה במהלך חודש ינואר 2005 אשר הומרו ל- 11.8 ימי עבודה, 91.5 שעות בחודש פברואר 2005 שהומרו ל-11.4 ימי עבודה, 107 שעות בחודש מרץ 2005 שהומרו ל- 13.4 ימי עבודה, 50.5 שעות בחודש אפריל 2005 שהומרו ל- 6.3 ימי עבודה, 25.5 שעות עבודה בחודש מאי 2005 שהומרו ל- 3.2 ימי עבודה, 25.5 שעות במהלך חודש יוני 2005 שהומרו ל 3.3 ימי עבודה ו- 28 שעות עבודה בחודש יולי 2008 שהומרו ל- 3.5 ימי עבודה.

לפיכך הוצהר כי מדובר בסה"כ ב- 52.8 ימי עבודה כפול 800 ₪ ליום, ובסה"כ 42,240 ₪ בתוספת מע"מ, שהם כ- 100 ₪ לשעה כשהתעריף לפי מחירון דקל הוא 105 ₪ לשעה. עוד הוצהר כי מהסכום הנ"ל יש לקזז סך של 31,654 ₪ ששולמו לתובע במהלך החודשים ינואר 2005 עד מאי 2005, ומכאן שיתרת החוב עומדת על סך של 10,586 ₪ בלבד. לפי תצהירו של מר פטקורוביץ, מסכום זה יש לקזז את עלות שעות העבודה של המפעיל (לפי 46 ₪ לשעת עבודת פועל, 368 ₪ ליום) והוצאות בגין הסולר (84 ₪ ליום כפול 52.8 ימי עבודה – סך של 4,435 ₪), ועל כן הסכום הכולל שיש לקזז בגין המפעיל והסולר גבוה מיתרת החוב שנותרה לתשלום.

מר גל סלע, יועץ משפטי של הנתבעת, התייחס בתצהירו לקשיים לאתר פרטים ומסמכים הנוגעים להתקשרות עם התובע והצהיר כי לא עלה בידיו לאתר הסכם רלוונטי, חשבונות חלקיים או חשבון סופי של התובע. כן הצהיר מר סלע כי למיטב ידיעתו, מיום העסקתו אצל הנתבעת לא הוגשה דרישה לתשלום חוב כלשהו. עוד הוצהר כי ככל הנראה, המכתבים שצורפו לתצהירו של התובע נשלחו לכתובת שגויה של הנתבעת שעברה לבניין אחר באותה עת.

בהמשך ההליך הגיש התובע תצהיר עדות ראשית משלים, וזאת לדבריו בעקבות "גילויים של ראיות וממצאים" נוספים שלטענתו יש בהם כדי לבסס את תביעתו נגד הנתבעת. לתצהיר המשלים צורפו חשבוניות וקבלות שמהן עלה כי בפרוייקטים אחרים בוצעו חיובים לפי יום עבודה ולא לפי שעות, ואף בפרוייקט הספציפי שבגינו הוגשה התביעה חויבה הנתבעת לשלם בגין חודש מרץ 2004 עבור 9 ימי עבודה עגולים, ללא התייחסות למספר שעות העבודה במהלך אותם ימים.

התובע והמצהירים מטעם הנתבעת נחקרו בחקירות נגדיות על תצהיריהם, ולאחר מכן באי כוח הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה, תוך חזרה על המפורט בכתבי הטענות והדגשת טענות נוספות.

בסיכומי התובע נטען, בין היתר, כי המצהיר יבגני פטקורוביץ כלל לא התעסק בחשבונות ולא הכיר הסכמים כלשהם, אלא קיבל תצהיר מהמוכן. כן נטען כי מי שמאשר את החשבונות אינו מר פטקורוביץ אלא שני מנהלים מעליו, ברונו ומרציאנו. בהמשך לכך נטען כי יש להתעלם מסעיפים רבים אשר פורטו בתצהירו של מר פטקורוביץ, לרבות אלה שמתייחסים לשיטת החישוב ולטענות הקיזוז, קרי אותם נתונים שכלל לא היו בידיעתו של המצהיר. בהתייחס לעדותו של מר גל סלע, נטען כי עלה שאין אצל הנתבעת סדר בארכיון אף שהיה עליה לשמור את המסמכים והניירות הרלוונטיים. ב"כ התובע הפנה בסיכומיו לחשבונות עם הנתבעת בקשר לפרוייקט בגבעתיים, שמהם עלה במפורש כי החיובים נעשו בהתאם לימי עבודה, 800 ₪ עבור כל יום. עוד נטען כי מר פטקורוביץ הודה בחקירתו הנגדית כי ברונו ומרציאנו הם אלה שאישרו את החשבוניות, ואי הבאתם להעיד צריך להתפרש לחובת הנתבעת, ועל כל פנים התובע המציא לבית המשפט ראיות מספיקות על מנת להעביר את הנטל לנתבעת. כן נטען בהקשר זה כי ב"כ התובע פנה לב"כ הנתבעת כדי לקבל פרטים של ברונו, אך לא זכה לשיתוף פעולה של ב"כ הנתבעת. ב"כ התובע חזר וטען כי מדובר בחישוב פשוט – בגין כל יום שבו נעשה שימוש בבובקט יש לשלם 800 ₪, ללא כל קשר לשעות השימוש בפועל במהלך אותו יום.

ב"כ הנתבעת הדגיש בסיכומיו בין היתר את השיהוי הרב בהגשת התביעה אשר יצר קושי להתגונן מפני התביעה, שכן לא נמצא בארכיון של הנתבעת כל זכר להסכם או לחשבונות הקשורים לתובע. לפיכך נטען כי בנסיבות הענין יש לדחות את התביעה כולה, ולכל הפחות לדחות התביעה לתשלום הפרשי הצמדה וריבית. כן נטען כי התובע הודיע במפורש שהוא מוותר על תביעה בגין חוב עבור חודשים ינואר ופברואר 2005 (תוך הפניה למכתבו של התובע בנספח ג' 3), ובגין שני חודשים אלו מדובר בהפחתת סך של 26,400 ₪. לעניין החישובים נטען כי "אין מחלוקת שהתשלום הוא 800 ₪ ליום עבודה. לענייננו השאלה היא מהו יום עבודה" ונטען כי התובע לא התמודד עם שאלה זו, ועליו הנטל להוכיח את תביעתו. עוד נטען כי התובע מאשר שהחיוב לא נעשה לפי זמן שהותו של הבובקט באתר אלא לפי זמן השימוש שלו בלבד. ב"כ הנתבעת הוסיף וטען כי התובע עצמו אישר שכל פרוייקט התנהל בצורה שונה, וכל טענותיו בעל פה מנוגדות למסמכים בכתב. עוד נטען כי הוסכם שהתובע לא יספק מפעיל לבובקט. לעניין עדותו של מר פטקורוביץ נטען כי הוא כלל לא נשאל לגבי אופן ושיטת החישוב ולגבי טענות הקיזוז, לרבות הטענה בדבר עלויות הסולר. אשר לאי זימונו של מר ברונו, ב"כ הנתבעת הפנה לפרוטוקול דיון קדם המשפט שממנו עולה כי שוחח עם מר ברונו שאמר כי הוא לא זוכר פרטים הנוגעים להתקשרות עם התובע, ולכן הוא לא הוזמן להעיד מטעם הנתבעת.

ב"כ התובע השיב לדברי ב"כ הנתבעת וטען כי לא היה כל ויתור של התובע על חלק מהתביעה, וכי בנספח ג'3 הנ"ל צוין במפורש שאין באמור בו כדי להוות ויתור על טענות התובע. עוד נטען כי הוכח באמצעות אישורים בדבר משלוח דברי דואר שאכן נשלחו מכתבים לנתבעת. לעניין טענת השיהוי והעדר יכולת להתגונן נטען כי תמוה כיצד מר פטקורוביץ תיאר עובדות רבות בתצהירו אם לא היה יכול לדעת דבר, ומכאן שלא נגרם נזק ראייתי כלשהו. ב"כ התובע חזר והפנה בסיכומיו לעדותו של התובע שלפיה גם אם עבדו רק שעה אחת ביום היה על הנתבעת לשלם עבור יום שלם. לסיום נטען בסיכומי התובע כי הנתבעת לא הציגה חוות דעת לעניין מחירון דקל ולא הוכיחה טענות קיזוז כלשהן, ומר פטקורוביץ העיד כי לא ערך חישובים כלשהם.

דיון